אמא בורחת מהבית חלק 1

כשהייתי ילדה קטנה, סביבות גיל 7 הייתה לי מזוודה קטנה, מפלסטיק, צהובה. אני זוכרת אותה היטב. היו בה תמיד דברים

רפסודיה בוהמית

קצת באיחור ראיתי השבוע את הסרט הכה מדובר רפסודיה בוהמית, ועוד יותר באיחור אני כותבת את הפוסט הזה בעקבות הצפייה

רגע בתוך משבר

אז הכל סך הכל  ממש בסדר אצלי בחיים… על פניו אין סיבה להתלונן, זה רק המעבר לחיים חדשים בהחלט הביאו

עוברים בית

מכירים את זה שיש לכם חלום  כל כך ישן, שנמשך כל כך הרבה זמן, שעם השנים הוא כבר צובר המון

האמא של הבן שלי

וואו,  כמה זמן לא הייתי פה.  לא מתנצלת שלא תבינו, נהייה עמוס פה לאחרונה מאז שהגיע אלינו התינוק החדש. כל

(גם) אמא בין לילה

מאיפה מתחילים פוסט כזה? מההתחלה?  מהסוף? מכירים את החוויות האלה בחיים – שאתם מבינים שאתם בעיצומו של משהו גדול? משהו

IT WAS HOT COLD PLAY

יש דברים שפשוט מדהים לראות, מקומות שפשוט מדהים להיות. יש פוסטים שכבר שמתחילים לכתוב אותם, אתה מבין שלא בטוח שתצליח

מדיטציה להיפראקטיביים

לכולנו יש בחיים תקופות לחוצות בהן הגוף והנפש מרגישים את עול הזמנים הקשים. זה לא חייב להיות בנסיבות טרגיות אגב, גם

על ג'ינג'ית אחת בין יפן לבאר שבע

אני מתה על סדנאות … ייייוווו איך אני מתה על סדנאות…ליצור, ללמוד, להכיר, לעשות. את סדנת ההדפסה על עץ של

דרום ירוק

את נתלי תמיר הכרתי בפרלמנט הבלוגריות של יונית צוק. אני מאמינה שעוד רבות ייכתב פה (ובכלל) על הפרלמנט הזה –