קצת באיחור ראיתי השבוע את הסרט הכה מדובר רפסודיה בוהמית, ועוד יותר באיחור אני כותבת את הפוסט הזה בעקבות הצפייה בסרט.  למה באיחור ? כי עוד רגע הוא כבר לא יהיה בקולנוע – ויש סרטים שפשוט צריך לראות על גבי מסך הקולנוע.
אין מה לעשות האפקט אחר.

שמעתי ביקורות והמלצות מעולות על הסרט והייתי חייבת להבין "מה כל כך ?"
התחושה הראשונה שלי כשיצאתי מהסרט הייתה שהוא פשוט פגש אותי בנקודה כזו מדויקת בחיים שכנראה גרמה לי להתרגש ממנו בצורה כל כך עוצמתית. ההתרגשות מתרחשת בכמה רבדים, מעבר לרובד הקולנועי כמובן, ואשמח לשתף אתכם ( אשתדל לא לעשות ספוילר למי שטרם ראה – אבל ליתר בטחון מוזמנים לחזור לפוסט הזה אחרי שראיתם את הסרט)

ראשית אציין שסיפור חייו של פרדי מרקורי היה זר לי לחלוטין וריתק אותי. אמנם הביקורות מדברות על כך שישנם חוסר דיוקים בסרט מבחינת הדרמות בחייו של פרדי מרקורי. "הסקס סמים ורוקנרול" היו קיצוניים יותר בחייו ועוברים עיבוד ומיתון בסרט, אבל אני מוצאת בזה טוב משום שהסרט מפנה מקום למסרים המעצימים שיש בו. ועל זה בעצם נכתב הפוסט הזה…
כי מבקרת סרטים אני לא.

מעורר השראה #1

אחד הדברים שמזהים מיד בתחילת הסרט על הדמות הראשית (הרי היא פרדי מרקורי) הוא העובדה שהייתה לו האמת שלו. עם האמת הזו הוא הלך בראש זקוף ואמונה בעצמו ובדרכו- חרף התנגדותם של אנשים וצקצוקי הלשון סביבו. זה בא לידי ביטוי בכל כך הרבה דברים לאורך הסרט ושזור בו בצורה מעוררת השראה. דוגמאות לכך הם: שינוי שמו, הלבוש המוקצן שלו, העיבודים המוזיקליים יוצאי הדופן ופורצי הדרך, הופעתו על הבמה ועוד. אל תתבלבלו לא מדובר על אומץ רגעי לעשות משהו פרוע ולצאת מהכלים כפי שקורה לחלק מאיתנו לעיתים, אלא על אמת עקבית ומרתקת שרואה בכל דבר בחיים שלנו הזדמנות אחת ויחידה להיות נוכח עד הסוף. בלי פחד. בלי חשש. בלי עכבות של "מה יגידו". "הגורל מעדיף את הנועזים" סיכם אמרגן הלהקה – ואכן פרדי הוא הוכחה חיה לאמת הזו.

פרדי גם "זכה" מהיקום להמון אתגרים כמו למשל שיניו העקומות, משהו שבקלות יכול היה להפוך אותו לנער חסר ביטחון (בטח לא לאותה אגדת רוק שאנחנו מכירים) אלא שאלה שימשו את פרדי למנעד קול נדיר. דוגמה נוספת היא סטנד המיקרופון המקוצר, שהיו לאחד מסימני ההיכר של מרקורי, והתחיל גם הוא כתקלת ציוד באחת ההופעות. נו … אז גם לימונדה מרקורי ידע לעשות.

 

מעורר סקרנות #2

באחת הסצנות הראשונות בסרט מעביר אביו של פרוק (הרי הוא פרדי מרקורי) לבנו מסר ביקורתי באמצעות המשפט הבא:
Good Thoughts, Good Words, Good Deeds
ובעברית
"מחשבות טובות , מילים טובות , מעשים טובים"

התאהבתי

כמה עוצמה וכמה פשטות יש במשפט הזה.
הסקרנות הביאה אותי לשיטוט קצר בגוגל. חיפוש אחרי אבי המשפט.
וכמו תמיד כשיוצאים למסע של חיפוש נגלה עולם. ובכן קוראים יקרים- מקור המשפט הוא בדתה המיוחדת של משפחת בולסרה – הדת הזורואסטריסטית. בסרט מוזכרת המשפחה כמי שהיו מהגרים ממוצא פרסי –הודי. הדת הזורואסטריסטית הייתה הדת באימפריות האיראניות הפרה-מוסלמיות במשך יותר מאלף שנים. כיום הדת הזו מונה מעט מאוד מאמינים, אבל, נשבעת שכאן נגמר שיעור ההיסטוריה (לכל מי שהתחיל להתגרד) והנה אני חוזרת לפואנטה.
לדת הזו היו מספר עקרונות וערכים עליה היא מושתתת שהיו מאוד מוכרים לי מעולמות האימון כיום.

העולם הזורואסטרי מחולק לשני כוחות הנאבקים ביניהם: הטוב והרע.
הבחירה החופשית היא עקרון חשוב מאוד
על האדם לבחור בטוב בכל רגע ורגע.
על האדם לעשות טוב, לאחרים ולעצמו.
הומטה, חוחטה, הוברשטה, כלומר: מחשבות טובות, מילים טובות, מעשים טובים- זהו נתיב האמת.

רגע לפני סוף הסרט –  אחרי שהפך פרוק בולסרה לפרדי מרקורי שאנחנו מכירים היום, הגיע האגדה לביקור בבית הוריו הצנוע,  ואמר לאביו את אותו המשפט ששמע ממנו כל החיים :

GOOD THOUGHTS
GOOD WORDS
GOOD DEEDS
JUST HOW YOU TAUGHTN ME PAPA

(מוזמנים ללחוץ על הטקסט או התמונה למטה ולהנות מהסצנה שוב)

בכך סגר מעגל –גם לנו כצופים וגם ליחסים שלו עם אביו.
אביו שראה במשפט הזה דרך חיים והתאכזב שבנו לא חי על תפיסת חיים זו (כפי שהוא ראה אותה)  גילה שבדיוק העקרונות הללו הן שהובילו אותו בעשייתו לאורך כל הדרך להצלחה האדירה שלו. את העקרונות הללו הוא ביטא דרך המוזיקה שלו והיצירתיות שלו.

אחרי הסצנה הזו הבנתי שלמעשה זו השאיפה שלי כאימא. הידיעה שכל החפירות, השיחות, המסרים ובעיקר הערכים שעומדים מאחורי כל אלה – יביאו את הילדים שלי בדרכם הייחודית להם, להיות אנשים טובים יותר לעולם הזה, אנשים עם תודעת אושר ששלמים עם מי ומה שהם- זוכרים ומוקירים את מה שספגו בבית.

תובנה חזקה #3

"מה אם אין לי עוד זמן ?" שואל פרדי מרקורי את האמרגן שלו לאחר שגילה שחלה באיידס.
פרדי הבין שימיו ספורים. האיידס של היום זה לא האיידס של פעם. ורק כשיצא עם המוות לדייט החלו ליפול האסימונים: הוא החליט להשאיר את האגו שלו בצד, ולהציע ללהקה שלו את האיחוד לו כולם חיכו, הוא הבין מי החברים האמתיים שלו בעולם הזה וניפה מחייו את אלה שלא.
האם אנחנו צריכים דרמות ייקומיות שיתרחשו בחיים שלנו על מנת שנזוז ממקומנו ונשנה את הדברים שמצריכים תיקון בחיים שלנו ? כנראה שכן – וכמו סיפורי סינדרלה רבים גם כאן זה בא לידי ביטוי.

הסרט מעורר, ממלא אנרגיות, וגם חומר למחשבה לפחות כמה ימים קדימה.

את המשפט בו התאהבתי החלטתי להכין לכם כפוסטר

שניתן לתלייה בכמה ווריאציות A4 או A3 לבחירתכם .
הדפיסו, מסגרו ותלו בבית – ומי יודע אולי בסוף יחזרו הילדים שלכם ויגידו לכם

JUST HOW YOU TAUGHTN ME

פשוט, מדוייק ומופלא

 

 

 

 

 

 

ולמי שלא ראה – רוצו לראות וספרו לי איך היה…

14 תגובות

  1. רחלי לוי הגב

    ראיתי איך שהוא יצא, גדלתי על שיריו, אבא שלי העריץ אותו ןרק אותו שמעו בביץ מבוקר עד ליל.
    יצאתי מהסרט עם חיוך ענק על השפתיים.
    הכתיבה שלך שוב מרגש ושולחת אותי לעולמות מופלאים!

  2. נתלי תמיר הגב

    אהובה שאת, עצרתי לקרוא את מה שכתבת, והסכמת עם כל מילה, הוא הותיר בי כל כך הרבה הסרט הזה, והכי חזק זה האותנטיות שלו, לא היו לו שום עכבות ״מה יגידו״…בדיוק שמעתי פודקאסט של יהודית כ״ץ עם אחיה דוד כ״ץ על האותנטיות, ומדבר ממש על מחקרים פסיכולוגיים על אותנטיות. תמיד יש מי שיפגע, אבל כמה אנשים ירוויחו אם נראה את הייחוד שלנו ללא מסכות ושכבות. קסם את, ובכל מה שאת מייצרת ומביאה אלינו לפה.

  3. עדי הגב

    מיטל כתבת במילים את כל מה שהרגשתי כשיצאתי מהסרט ולא הבאתי את עצמי לכתוב.
    תודה על ההשראה!

  4. אירית עציון הגב

    הי מיטל
    גם אני מאד נהנתי מהסרט, רק שלאחר קריאת הבלוג שלך אני מבינה ממה נהנתי כל כך.
    תודה לך על ההשראה והחיבורים…

    • מיטל שנרך הגב

      היי אירית, תודה על התגובה… אני מניחה שזה חלק ממני לנבור אחרי דברים שעושים לי את זה עד שאני מפרקת אותם לרשימות. ואם אני כבר אוהבת לכתוב – אז בכלל כולם מרוויחים.

  5. סברינה קורנבליט הגב

    מיטל,
    כתבת מאוד אותנטי ומדויק.

    הדגשת… ואני התחברתי לדגש שלך לערכים שאנו שואפים להעביר לילדים שלנו.

    תודה לך שעוררת אותנו למחשבה נוספת.

    • מיטל שנרך הגב

      תודה סברינה על שהבחנת באותנטיות – זה בדיוק חלק מהעניין, בדיוק על זה מדבר הסרט. תמיד שמחה לדעת שאני נוגעת . תודה ענקית על התגובה

  6. ליאת רסיין פרי הגב

    לגמרי!
    ניסחת במילים את התחושות שלי לגבי הסרט. ראיתי את הסרט פעמיים. פעם אחת עם בעלי ופעם שניה יום למחרת עם הילדים. חשבתי שזה סרט מעורר השראה ושהם צריכים לראות אותו גם. הם יצאו נפעמים.
    אחלה פוסט יקירה ותודה על הפוסטר ❤️

    • מיטל שנרך הגב

      ליאתי – גם אני לקחתי את יהב לקחת אותו – אכן סרט חובה לילדים בעיני… מה גם שהמוזיקה הצליחה לעורר את הסקרנות שלהם והם התחילו לשמוע קווין . תהני מהפוסטר ושלחי לי תמונה שלו אם את תולה בבית . נשיקות

  7. הראל ירדני הגב

    נהדרת.
    את והסרט מקסימים.
    תענוג לקרוא ולהיזכר.
    תודה על המתנה.
    מבטיחה להדפיס ולתלות בקליניקה החדשה.

השארת תגובה